3 כללי מוגנות שחובה ללמד את הילדים.

לפני מספר ימים התפרסמה פרשה שזיעזעה את הציבור החרדי: 

פרשת נחלאות 2. 

מעל מאה ילדים שנחטפו מתוך החיידרים ע"י אנשים שלא הכירו לפני כן

ותיארו התעללות מינית ומעשים של סדיזם ואלימות כמו שחיטת חתולים. 

מתוך תיאורי הילדים עולה רשת מאורגנת של פוגעים שפועלת בתוככי השכונות החרדיות בירושלים. 

הועלו מגוון השערות החל מסחר בתמונות של ילדים, ועד כת השטן, פעילות של כתות נוצריות ועוד. 

 הפרשה לוטה בערפל והמשטרה עדיין לא הצליחה לפענח את הפרשה

למרות שהמסגרות החינוכיות היו מרושתות בכמויות אדירות של מצלמות אבטחה. 

לאחר פרסום הפרשה גל של חרדה הציף את רוב ההורים. 

האם חלילה דבר כזה עלול לקרות גם לילד שלי? 

האם היתה דרך למנוע את המקרים הנוראים? 

חשוב לי להדגיש: יש מקרים אותם לא ניתן למנוע ושום השתדלות לא תועיל להם.  

בדיוק כפי שיש מחלות אותן לא ניתן למנוע,  ותאונות אותן לא ניתן למנוע. 

אבל… כן יש לנו בתור הורים חובה לעשות כמיטב יכולתנו ללמד את הילדים בטיחות ומוגנות 

היום אני רוצה לשתף אתכם ב-3 כלים משמעותיים מאוד בנוגע לחטיפות ילדים: 

1. למדו את הילדים "משפט קוד" .

הילדים מטבעם סומכים על אנשים בוגרים, אחרת על מי יוכלו לסמוך? 

אם האדם נחמד אליהם הוא ישר נתפס בראשם בתור אדם מוכר. 

זו הסיבה למה חשוב ללמד את הילדים כללי התנהגות:

לא להתלוות לאף אדם מבוגר שלא מכיר את "משפט הקוד"-

כדאי להכין מראש עם הילד "משפט קוד" שהילד יודע, ובמידה ואדם מבוגר 

לא מכיר את הקוד הזה – עליו לסרב ללכת איתו. 

למשל: משפט קוד: "אמא שלך הכינה לך עוגת תותים". 

או כל דבר שרק האמא והילד יודעים.

הילד מזהה את משפט הקוד ויודע ללכת עם האדם שבא לאסוף אותו מהגן. 

משפט הקוד מהווה מעין "קוד כניסה" שנמסר מההורים לאדם אחר עליו הם סומכים. 

לא חשוב מה המשפט, אבל העיקר שההורים סיכמו עם הילד

שרק לאדם שבא לאסוף אותו והאדם אומר את משפט הקוד -הוא יכול להתלוות אליו. 

גם אם מדובר בחבר טוב של ההורים, וגם בקרוב משפחה-

ללמד את הילד לדרוש את משפט הקוד, ולסרב להתלוות לכל אדם ללא המשפט. 

אם האדם לא יודע את משפט הקוד, אסור בשום פנים ואופן לבוא איתו וכלל לא משנה מה הוא יגיד לו. 

2. הסבירו להם מיהו אדם זר. 

לאחרונה התפרסם מחקר (בקרב 500 ילדים בגילאי 5-8) 

בנוגע לחטיפות ילדים שהתוצאות שלהם הפתיעו את רוב ההורים: 

9 מתוך 10  ילדים  ידעו שאסור להם להתלוות לזרים, לקבל מתנות מזרים או להכנס למכוניות שלהם.

אבל הילדים היו מאוד מבולבלים בנוגע לאיך נראה האדם ה"זר". מיהו אדם זר? 

6 מתוך 10 ילדים למשל היו בטוחים שזר לא יכול להיות אשה. 

בתפיסה שלהם, חוטף או זר אמור להיות בעל משקפיים כהות, גבר שלבוש מוזר. 

ולכן מאוד חשוב שהילדים יכירו שכל אדם עלול להיות מסוכן בלי קשר למוצאו, מגדרו או מראהו. 

וחשוב ללמד את הילדים על מי הם כן יכולים לסמוך במידה והם הולכים לאיבוד או לא מסתדרים: 

כדאי להמליץ לגשת לאמא עם ילדים, או שוטר, או מוכרת בחנות,

ולשנן את מספר הטלפון של אחד ההורים.

כמו כן, חשוב להדריך את הילדים שבמצבים בהם הם הולכים לאיבוד:

אסור לגשת לרכבים על מנת לקבל הדרכה. 

אם אדם ניגש אליהם ברחוב- הם צריכים לספר לכם על כך!

ובמידה ודבר כזה קורה: עליהם לרוץ למקומות הומי אדם: חנויות, בתי קפה וכו'  

דבר מאוד יעיל הוא התרגול במצבים מעין אלו:

כשאנחנו מתרגלים סיטואציות הגוף שלנו זוכר אותן

(בקורס שלי למיניות בריאה לילדים יש פרק שלם

שמוקדש כדי ללמד ילדים הגנה עצמית, כדי להטמיע את היכולת להתגונן ולא להכנס למצבי קיפאון) 

3.  מה לצעוק במידה ואתה נחטף. 

על פי הדיווח הראשוני הילדה נגררה ברחוב תוך שהיא מתנגדת ובוכה. 

היו שתמהו על כך: איך יתכן שהילדה צועקת ובוכה ואיש לא שם לב?

ילדים בוכים וצועקים. זו דרכם של ילדים. 

לכן אנשים ברחוב לא עוצרים ובודקים מדוע הילד צועק. 

"אם הילד צועק: "איי, אני שונא אותך, אל תחזיק אותי חזק" איש לא יעצור לבדוק.

שהרי יתכן שזה אבא שלו שכועס עליו שלא חזר הביתה בזמן. 

לכן צריך ללמד אותם משפטים אחרים לצעוק במידה והם נחטפים:

"מי אתה?! אני לא מכיר אותך! איפה ההורים שלי? הצילו!"

אלו משפטים שמיד יסבו את תשומת ליבם של העוברים והשבים. 

חשוב ללמד ילדים שבמצבים של סכנת חיים לא צריך לנהוג על פי כללי הנימוס והאדיבות. 

חלק קריטי במוגנות היא היכולת להגיד לא ולשים גבולות (איך לשים גבולות)

אגב הדברים האלו חשובים  לא רק במקרים של פגיעות מיניות,

במציאות הביטחונית בה אנו חיים זה חשוב בפני עצמו.

אני מאמינה שהמון ממקרי הפגיעות המיניות אפשר למנוע!

והכי חשוב – יש דרך ללמד את הילדים שלנו לגדול עם ביטחון בגוף שלהם

גם בדור החרד כל כך ומוצף במקרים של פגיעות מיניות.

דווקא בזמן שההורים חווים חרדה וחוסר ביטחון- זה הזמן לקבל כלים

כדי להתמלא בביטחון. לשדר אמון ורוגע לילדים שלנו.

רק בשורות טובות !

באהבה, גליה

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן