ההתבונננות בתהליכים שאנחנו עוברים כעם וכחברה במהלך המלחמה
הם בהחלט מרתקים ואפשר ללמוד מהם המון לחיים שלנו ולזוגיות שלנו.
הנה 3 התובנות שאני למדתי מהמלחמה (חלק שלישי ואחרון, לבינתיים בכל אופן...)
המשבר הוא בלתי נמנע.
כמה אנשים, ארגונים ועמתות מנסות להסביר לשמאל בישראל שאין באמת עם מי לעשות שלום
וששכינינו לא מעוניינים בשלום
שאנחנו מתעסקים עם רוע ואכזריות נדירים בעולם
אבל....לא היה עם לדבר.
השמאל בישראל כ"כ רצה להאמין שאפשר להשיג שלום בדרכי שלום ובהידברות,
ואולי ע"י טשטוש הזהות היהודית שלנו
ואולי על ידי התכחשות מוחלטת לערכי היהדות.
היום אני קוראת המון פוסטים של עשרות שמאלנים מתפכחים מהפנטזיה שהיתה להם.
כן זה כואב ההתפכחות הגיעה דרך אסון כזה כבד
אבל אי אפשר אחרת.
ההתפכחות מגיעה תמיד דרך משברים כואבים. אין דרך אחרת.
אני פוגשת בתוכניות הליווי שלי נשים שמנסות להסביר לבעלים שלהן דברים מאוד הגיוניים:
להסביר לו שהוא חייב טיפול
שהוא חייב עזרה תרופתית
שהוא חייב להפסיק לעשות ברוגזים או לאיים בגירושים על כל דבר שלא מוצא חן בעיניו
אבל אי אפשר לגרום לתובנה הזו להגיע אצל הבן זוג.
התובנה חייבת להגיע לבד כתוצאה ממשבר.
כלומר אסור ליצור משבר לאדם אחר אבל גם אין דרך למנוע.
צריך להסכים לקבל את חוקי החיים: למידה, הפנמה, התפכחות, קורים רק דרך משבר כואב.
תובנה חדשה היא ממש כמו לידה שנולדת לנו בראש
בדיוק כמו שלידה ברור לנו שזהו משבר כך גם בלידה של הסתכלות חדשה ובוגרת יותר על החיים.
החכמה האמיתית לאו דווקא נמצאת אצל בעלי התעודות והתארים.
ללא ספק הגיבורה הבלתי מעורערת של המלחמה הזו היא רחל אדרי.
המכונה גם "רחל עוגיות" שהציעה למחבלים עוגיות ואוכל וככה הצליחה למשוך זמן עד שבאו לחלץ אותה.
כל מי ששמע אותה היא אשה חכמה כמו יעל אשת החבר הקיני, למרות שאין לה 12 שנות לימוד.
אם היא תפתח סדנא או קורס או מקום בו יהיה אפשר לספוג את חכמת החיים שלה - אני הראשונה להירשם.
לא פעם שואלים אותי איפה למדתי, על מה אני מבססת את הדברים אותם אני מלמדת
אני מרגישה שהציפייה ממני היא להציג תעודות של מוסדות לימוד אקדמיים
אני בדרך כלל נוטה לשתף פעולה עם הציפיה הזו ומספרת על התואר השני ביעוץ חינוכי שעשיתי (הדבר המיותר ביותר שעשיתי בחיי)
גם על לימודי טיפול מיני ומשפחתי (שכן עזר קצת)
כי מה שנחשב זה תעודות ותארים אקדמיים
אבל באמת באמת- האשה ממנה למדתי את רוב רובם של הדברים שאני חיה נושמת ומלמדת
היתה אשה נטולת השכלה, שגם היא לא סיימה מעולם בגרות ועבדה כל חייה בתור עוזרת טבחית ובעלה היה נהג מונית.
ציוויה פירו ז"ל שנפטרה לפני כשנה.
היא לימדה אותי להתבונן בכנות במקומות בהם אני עושה מניפולציות.
לזהות מתי אני מאשימה אחרים ברגשות שלי.
לימדה אותי להתפלל בלי דרישה להיכנע לרצון ה' בחיי.
היא לימדה אותי לשים גבולות באהבה
כל מה ששלי, של התלמידות שלי ושל העוקבות שלי- שלה.
אף אחד לא יציל אותכם.
כמו בקורונה גם עכשיו המשק נעצר והרבה בעלי עסקים נקלעו לקשיים.
לא מזמן דיברתי עם מישהי שסיפרה לי כמה העסק שלה נפגע והצעתי לה לעשות סיעור מוחות איך כן אפשר להכניס כסף בתקופה הזו.
אבל היא טענה שקשה לה, והיא בבית עם הילדים והיא לא פנויה עכשיו להיות יצירתית ולהמציא את עצמה מחדש.
ובכלל "זו האחריות של המדינה לדאוג לנו לפיצוי כלכלי"
כן...המחשבה הזו כשיש משבר מישהו צריך לבוא ולהציל אותי.
זה בדיוק היה ההבדל בין עסקים ששרדו ואפילו שגשגו בקורונה לבין עסקים שנסגרו:
היו עסקים שחיכו שהמדינה תבוא להציל אותם והיו עסקים שחשבו מיד איך הם יכולים כן להשתמש במשאבים שיש להם
איך כן הם יכולים להציע שירות ללקוחות שלהם בצורה אחרת.
אני מאוד רואה את זה גם אצל העוקבות שלי:
בין כאלו (שגם אם הבעל הוא אדם מאוד לא בריא בנפשו, אולי אלים, מהמר, תוקפני, משפיל או לא אחראי כלכלית)
שלא מחכות לו מתי הוא יועיל בטובו ללכת לטיפול ולעשות שינוי
אלה מגדילות ראש וחושבות איך אני שומרת על עצמי ומשפרת את איכות חיי למרות ההתנהלות שלו?
איך אני עוזרת לעצמי גם אם הוא לא מטפל בעצמו?
לבין כאלו שרק יושבות ומחכות מתי הוא ילך, ויעשה, ויטפל וישתנה ונלך ליעוץ זוגי וכו.
אז אם את מאלו שלא מחכות שיצילו אותך
אלא נכונה כבר עכשיו להתחיל לעשות עבודה בשביל לשפר את הזוגיות שלך,
את החיים שלך- התוכנית מובחנות שלי היא ממש בשבילך!
תוכנית שתעזור לך להביא הרבה יותר אהבה, אינטימיות וחיבור
גם בלי לשלוח את בעלך לטיפולים.
אנחנו משתמשים בקבצי cookies כדי לשפר את החוויה שלך באתר. באישור השימוש- האתר יעבוד בצורה הטובה ביותר עבורך. אם לא תאשר/י, ייתכן שחלק מהאפשרויות לא יפעלו.
