כן הדברים של גלית גוטמן הזכירו תקופות אפלות בהיסטוריה
וקשה להאמין שהדברים נאמרים על ידי אשה יהודיה על יהודים אחרים.
הדברים שלה יצרו סערה תקשורתית ובצדק.
מה למדתי מהפרשיה של גלית גוטמן?
1. איך לא להתנצל.
אחרי שגלית גוטמן האשימה את החרדים שהם מוצצים את הדם של החילונים
היא פרסמה התנצלות. כמה לא מפתיע ההתנצלות שלה לא התקבלה
ואנשים נזעמים עדיין המשיכו לכתוב עליה ברשת.
לענ"ד ההתנצלות שלה לא התקבלה לא בגלל החריפות והבוטות בה התבטאה
אלה בגלל איך שהיא התנצלה. כלומר לא התנצלה.
לומר " אני מבקשת להתנצל מעומק הלב אם פגעתי במגזר שלם… אני מתנצלת בפני כל מי שנפגע מהדברים"."
כמה פעמים גם אנחנו מתנצלות ומשתמשות במילים "אם פגעתי"
כלומר בעצם לא פגעתי, אבל אם בכל זאת…אז אני מצטערת.
אני מתנצלת בפני מי שנפגע.
לא אני פגעתי. לא אני אמרתי משהו מכוער, פוגעני, מעליב
אלה אם מישהו נעלב, מתוך הרגישות יתר שלו אז אני מבקשת סליחה.
אם את מתנצלת על משהו שאמרת ורוצה לבקש סליחה
אל תגידי אם פגעתי…ואני מתנצלת בפני מי שנפגע"
אלה להגיד ישיר: אני מתנצלת על האופן המכוער בו התבטאתי,
אמרתי משהו מעליב, פוגעני ופעלתי בצורה תוקפנית.
אם את לא מתנצלת, ולדעתך אמרת משהו שאת עומדת מאחורי- אל תתנצלי.
2. אנשים לעולם לא משתכנעים.
למרות שרבים הסתייגו מדבריה הרבה גם הגיבו "כל הכבוד לה, אמרה את מה שרבים חושבים בלב"
ועל הדברים האלה התחילו להגיב אלפי כותבים ולכתוב על הכמות
האדירה של ארגוני החסד החרדיים שפונים לכלל הציבור
לדבר על התת תיקצוב של החינוך העצמאי
והיו שהגדילו לעשות והעלו לרשת תלושי משכורת שמראים את המיסים הגבוהים שהם משלמים.
האם מישהו השתכנע מזה?
כמובן שלא.
אנשים מראש רואים את מה שהם רוצים לראות
ולא רואים את מה שהם לא רוצים לראות
ומי שמגיעה עם עין עוינת, או עין רעה על מגזר, אדם, או גוף מסויים
שום נתון או עובדה לא תצליח לשכנע אותו או להניא אותו מהמחשבה הזו.
חבל על האנרגיות.
מי שבוחר לשנוא, להסתכל בעויינות על אנשים, מגזרים, או עדות- זו בעיה שלו. הוא מזיק לעצמו ולעצמו בלבד.
הסתכלתי על גלית גוטמן, מלאת ההזרקות כדי להיראות צעירה ובלי קמטים וחשבתי על זה שחבל שהיא לא משקיעה
בזריקה טבעית וחינמית שעושה פלאים לעור: עין טובה, חמלה, הבנה, אהבה.
3. לא להיאבק במציאות.
בתחילת דרכי חיפשתי עבודה ויצאתי לראיונות עבודה בכל מיני מקומות.
הייתי תמימה ובטוחה שמעסיקים מסתכלים על המיקצועיות והכישורים.
רציתי להתנדב במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
שם נאמר לי מפורשות שאני לא מתאימה "בגלל רקע תרבותי"
התראיינתי במספר מקומות בהם נשאלתי אם אני חרדית או דתית לאומית- וכשעניתי חרדית אפילו שאני יודעת שהייתי מאוד מתאימה- לא התקבלתי.
היתה תקופה שעבדתי בתור מזכירה במשרד עו"ד, והעו"ד שהעסיק אותי אמר לי שהוא קיבל ביקורת מהעורכי דין האחרים במשרד על זה שהוא מעסיק אנשים אשה חרדית.
לקח לי זמן להתפכח ולהבין שככה זה.
כשקיבלתי את זה והפסקתי להילחם עם זה התחלתי להגיד מראש את השיוך המגזרי שלי כדי לחסוך זמן לשני הצדדים.
4. אין לך משהו טוב להגיד- אל תגידי.
מה יצא לה מהרעל הזה שיצא לה מהפה? גם נאלצה "להתנצל",
גם זומנה לבירור במקום העבודה שלה וגם ספגה לא מעט כעס וזעם מצד האנשים….
חושבת על הרבה אנשים שמרגישים צורך "לשפוך" את כל הדברים השליליים שיש להם.
חוץ מלהוציא אגרסיות זה לא תורם לאף אחד שום דבר ובדרך כלל גם מזיק בעיקר למי שאומר אותם.
ראית זמרת לא ככ לבושה? תשמור את זה לעצמך. אל תתחיל לאסוף לה בגדים.
קראת פוסט שלא אהבת? תגללי הלאה.
ראית סרטון פתטי בעינייך? תשמרי את זה לעצמך.
יש מספיק רעל בעולם גם ככה.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
מדויק ולעניין!! החכמתי! תודה!